אביגדור אריכא | Avigdor Arikha

אביגדור אריכא | Avigdor Arikha
(28 באפריל 1929 - 29 באפריל 2010)

צייר ומאייר ישראלי-צרפתי, וחוקר תולדות האמנות. אביגדור אריכא נולד ב-1929 ברומניה, וגדל בהמשך בעיר הבירה של חבל הארץ (היום אוקראינה). אביו היה איש שוחר תרבות, וראה את כשרונו של אריכא באמנות, שהחל לבוא לידי ביטוי כבר מגיל 6. אביו של אריכא לקח אותו למוזיאונים וגלריות בבירת רומניה, בוקרשט, ותכנן לשלוח אותו לבית ספר לאמנות במוסקבה, אולם מחלת השנית מנעה זאת ממנו. ב-1941 גורשה משפחתו של אריכא לחבל טרנסניסטריה, שנועד לחיסול האוכלוסייה היהודית. שנה לאחר מכן, לאחר מות אביו וניסיון בריחה כושל של משפחתו, הועבר אריכא לעבודת פרך בבית יציקה. הוא קיבל מחברת מחייל ועל גביה צייר תמונות המתעדות את הזוועות שעבר באותה עת. לימים המחברת הגיעה לרשות עליית הנוער והיא פורסמה גם כספר. 

אריכא, אמו ואחותו שרדו את מלחמת העולם השנייה ועלו לישראל. אריכא נקלט בקיבוץ מעלה החמישה, אולם לא מצא את מקומו עד שהתקבל ללימודים בבצלאל. הוא למד שם בין השנים 1946- 1948, כתלמידם של מרדכי ארדון ושל יצחק איזידור אשהיים. בתחילת דרכו כצייר, עסק רבות ברישום, הדפסי אבן ואיור ספרים, ועבודותיו המוקדמות מעידות על חיפוש קו ייחודי ומקורי. 

בשנת 1949, לאחר שנלחם ונפצע במלחמת העצמאות, עבר אריכא ללמוד אמנות ב-Ecole Des Beaux Arts, בית הספר הגבוה לאמנות יפה בפריז, על בסיס מלגה מ"עליית הנוער". הוא השתלם בטכניקת הפרסקו, ויצר עבודות פיגורטיביות וריאליסטיות בהשפעת תפיסת המרחב של הצילום. שהותו של אריכא בפריז אפשרה לו ללמוד גם קורסים בפילוסופיה בסורבון, וכן לראות יצירות מופת במוזיאונים הנחשבים. הוא הושפע במיוחד מג'וטו ואוצ'לו, מהאימפרסיוניסטים, ומניקולה פוסן. 

במהלך כל העשור הבא (שנות ה-50) חילק אריכא את זמנו בין פריז, ירושלים, ושטוקהולם, והמשיך להעשיר את יכולותיו ודעתו בתחומי הגרפיקה, הרישום והציור. בפריז נהיה מעמודי התווך של המילייה הקוסמופוליטי והיצירתי בעיר, והתחבר עם אמנים, סופרים, משוררים וסטודנטים. בין ידידיו נמנו האמנים הנרי קרטייה ברסון, אנדרה ברטון ואלברטו ג'יאקומטי, וכן המחזאי סמואל בקט שימוש לו כמנטור וחבר קרוב, כאשר אריכא אף צייר מספר דיוקנאות שלו ואייר את כתבי ידו. בירושלים עבד בהוצאת הספרים תרשיש, ובשטוקהולם התמחה בליטוגרפיות. 

בהמשך דרכו היצירתית, עבר אריכא מתיאור פיגורטיבי נאמן למציאות החזותית, אל עבר חשיבה צורנית מופשטת, והיה מבין הציירים הראשונים בארץ שיצרו בסגנון זה. יצירותיו חתרו לתיאור כתמי, צורני ודינאמי יותר, אשר מכווין את הצופה מן הגלוי לעבר הנסתר באמצעות שימת דגש על צבעוניות הציור ועל האופן בו האור בא לידי ביטוי בו. לאורך שנות פעילותו שמר על חשיבה עצמאית, ובסוף שנות ה-60 נטש שנית את האבסטרקט לטובת הציור הפיגורטיבי, כמעין מרד אינטלקטואלי באוונגארד. 

עבודותיו של אריכא הוצגו בגלריות ובמוזיאונים החשובים בעולם, ביניהם המוזיאון הבריטי, מרכז פומפידו, מוזיאון האמנות של סן פרנסיסקו, הגלריה הלאומית של סקוטלנד לאמנות מודרנית, מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות. לצד עבודתו כאמן, הוא פעל גם כאוצר (אצר תערוכות שונות במוזיאון הלובר בפריז ובמוזיאון לאמנות יפה של דיז'ון), סופר, היסטוריון של האמנות ומעצב. הוא נפטר בפריז ב-2010.