נחום גוטמן | Nachum Gutman

נחום גוטמן | Nachum Gutman
(15 באוקטובר 1898 – 28 בנובמבר 1980)

היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי. גוטמן נולד בשנת 1898 בבסרביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, היום נחשב לחלק ממולדובה). בשנת 1903 הוא ומשפחתו עברו לעיר אודסה, ושנתיים מאוחר יותר עלו לארץ ישראל והתיישבו ביפו. ביתם נחשב אז למרכז תרבותי וסופרים כמו י"ח ברנר, ש"י עגנון, יהודה בורלא ואז"ר היו מבקרים קבועים בו.

בשנת 1908, בעודו תלמיד בגימנסיה הרצליה, נפטרה אמו של גוטמן. באותה עת למד ציור באופן פרטי אצל הציירת אירה יאן. בהיותו בן 16 החל לימודי אמנות באקדמיה בצלאל, לצדם של אבל פן וזאב רבן. בשלהי מלחמת העולם הראשונה התנדב, יחד עם מרבית תלמידי "בצלאל", במסגרת הגדוד העברי. 

בין השנים 1920–1926 עזב גוטמן לאירופה, ולמד אמנות בווינה, ברלין ופריז. באותה עת יצר הדפסים רבים, וכן אייר את ספריו של אביו שיצאו לאור בברלין. עיסוק זה באיור ספרי ילדים המשיך ללוות אותו במהלך חייו, כאשר הוא נחשב לחלוץ איור ספרי הילדים בארץ. לאורך השנים הוא אייר מאות ספרים, וביניהם ספריו שלו וספריו של חיים נחמן ביאליק. כמו כן גוטמן לקח חלק בייסוד כתב העת "דבר לילדים", היה חבר מערכת העיתון במשך 32 שנים, והיתה לו פינה קבועה בה פרסם סיפורים מאויירים בהמשכים. מאוחר יותר חלק מסיפורים אלו קובצו בספרים שפרסם גוטמן. 

חלק מרכזי בכתיבתו ואיוריו של גוטמן קשור בעיר תל אביב, היות ואביו נמנה עם מייסדי העיר. יצירתו של גוטמן עשרות שנים מאוחר יותר מתארת את קורותיה של תל אביב בראשיתה, ומהווה מקור מידע חשוב לאור מיעוט מקורות נוספים מאותה העת.
עם שובו לארץ מאירופה, ערך גוטמן תערוכות ציורים והשתתף בתערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד. הוא השתייך לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", אשר תיארו בעבודותיהם את ארץ ישראל, נופיה ואנשיה, הדגישו את הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ, ושאבו השראה מערביי ארץ ישראל מתוך אמונה כי דמותם היא הקרובה ביותר לתושבי הארץ העבריים בתקופת התנ"ך. 

בשנות ה-50 זכה גוטמן להכרה בינלאומית, כאשר ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות. מלבד ציור ואיור, הוא גם יצר פסיפסים גדולי מימדים, כאשר אחר נמצא במגדל שלום בתל אביב, והשני עומד היום בחזית מגדל רוטשילד 1. בנוסף לכל אלו, גוטמן גם עסק בעיצוב תפאורה לתיאטרון. 

גוטמן זכה בפרסים רבים על יצירתו: פרס דיזנגוף לציור (1938), פרס סיציליה לצבעי מים, הביאנלה לאמנות, סאו-פאולו, ברזיל (1955), פרס דיזנגוף לציור (1956), פרס למדן לספרות ילדים (1958), עיטור כבוד על שם אנדרסן, מטעם האגודה הבינלאומית לספרות ילדים דנמרק (1962), פרס יציב לספרות הילדים (1964), פרס פיכמן לספרות ואמנות מטעם האיגוד העולמי של יהודי בסרביה (1969), ופרס ישראל לספרות ילדים (1978). כמו כן זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (1974), וכן בתואר יקיר תל אביב מטעם עירית תל אביב-יפו (1976). הוא נפטר בשנת 1980, ונטמן בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בעיר תל אביב. ב-1998 נפתח בשכונת נווה צדק בתל אביב מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, אשר מוצגות בו יצירותיו המקוריות בשמן, אקוורל ורישום.